מפעל ההנצחה של משפחת אטקין
 |
| ה"אחים אטקין" ושאר הקבוצה בבית הכנסת בגרודנו - בשעת העדות של צבי חוסיד ז"ל |
על מי בכו האחים אטקין
הבטתי בהם מהצד ולא הבנתי.
שלושת האחים לבית אטקין, שלשה מתוך חמישה בנים, יושבים ומתפרקים באחת
מול צבי חוסיד, פרטיזן ואחרון הגיבורים מיהדות גרודנה. הוא ישב מול קבוצה של ישראלים יהודים מישראל
שבאו לבלרוס למסע שורשים ולמצעד החיים.
במבנה שהיה פעם בית הכנסת היהודי של העיר, מבנה מפואר. בעבר חסו בצילו
אלפי יהודים גאים באחת הערים הגדולות של בלרוס.
בעיר זו, שאיכלסה רוב יהודי ופירנסה
מחוזות רבים מסביב, נותרו בודדים, קומץ
אנשים, ביניהם גם צבי חוסיד.
הם ישבו שלושתם, "האחים אטקין", כך כונו על ידי חברי הקבוצה, על ספסל בשורה הראשונה ממש מול צבי חוסיד, מורה
בבית הספר היהודי של גרודנה, יושבים מרותקים לדמותו של האיש וגומעים את
מילותיו בצמא , בוחנים כל תנועת גוף שלו, כל הברה, כל תו פנים, בוחנים שומעים
מקשיבים ובוכים.
שלושה אנשים בוגרים מבוגרים, בעלי משפחות, יושבים בוכים וחונקים את
דמעותיהם ששטפו את פניהם כילדים.... מנסים
להסתיר מתוך מבוכה את הדמעות ומנגבים אותן עם הכובע...
ואני מביטה בהם מהצד. במבוכה מהולה בפליאה, בעצב וגם בקנאה מביטה
ומצלמת אותם ומנסה להבין מה עובר במוחם. חושבת
על המורשת הענפה שספגו מאביהם כשאני מבינה
שהם מביטים בצבי חוסיד וחושבים על אביהם שנפטר רק לאחרונה.
הם הוכו בתדהמה כשעוד עדות נוספת, אחרת, חדשה, כזו שלא ידעו שקיימת, נחשפה לעיניהם ולאוזנם.
הם
הבינו שוב שה"סיפורים" ששמעו מאות פעמים מאביהם, אינם עוד סיפורי בדים על אומץ גבורה ושרידות, כנגד כל הסיכויים, אלא סיפורי עבר של אנשים שהולכים ונעלמים...
סיפורים שנשמעים דמיוניים כאילו נלקחו ממוחו הקודח של מספר סיפורים
מקצועי,. סיפורים שהם צלקות בנפשו של המספר, מראות ואירועים שלא ישכחו לעולם כי אי אפשר לשכוח מראות כאלה.
צבי חוסיד ישב מולנו ודיבר
בעברית רהוטה וסיפר את שעבר בהיותו נער. הקבוצה התרגשה וקשה היה להסתיר את מגוון
הרגשות שהציפו את הסובבים אותו.
רגע מכונן. שיא של ביקור. אירוע מחשמל.
האחים אטקין ישבו מרותקים ודומעים.... דומעים ודוממים...
היום, 7.1.2013 כשתמרה הודיעה לחברי הקבוצה בהודעת מייל באותיות אנגלית של
מילים בעברית, שצבי חוסיד נפטר נזכרתי בתמונתם של האחים אטקין שוב.
3 אחים בוגרים, בעלי משפחות, יושבים מול צבי חוסיד וגומעים את דבריו שסופרו
ברהיטות בעברית צחה. הם הבינו את האירועים
שצבי חוסיד ואביהם עברו על בשרם.
האירועים הטביעו את חותמם במספרים.
עיצבו את אישיותם של אותם ניצולים שנותרו לספר לנו את סיפורם והם הולכים
ונעלמים, הולכים ומתמעטים.
אנשי עדות כך הם מכונים.
אנשי עדות שנעלמים... ואנחנו כמו גם האחים אטקין, נשארים כאן כדי
להמשיך את סיפורם כדי שהם לא ייעלמו לעולם כי בתוכנו הם חיים. כי רק מי ששמע את הדברים וראה את פניהם יכול
לחוש עד כמה הם כנים אמיתיים.
בכל אחד מאיתנו חי היום צבי חוסיד. הוא לא מת.
הם עברו אירועים שגרמו לרבים לרצות רק לשתוק ולשכוח, כי לא היה להם
כוח לצרוח. אותם אירועים גרמו לאחרים לדבר
ולדבר ולעולם לא לסלוח. הם פחדו כל-כך לשכוח ורצו לעשות הכל, בכל הכוח, רק כדי לא
לשכוח.
למתבוננים מהצד הם גרמו, לעיתים,
להרים גבה נוכח התנהגותם. יש
שיגדירו את ההתנהגות חריגה אולי מוזרה. כולה תוצאה של היסטוריה ואירועי עבר שצילקו את
נפשם ונשמתם של ילדים צעירים, עוללים רכים,
שאיבדו את הוריהם, נותרו לבדם בעולם,
נאלצו לאזור אומץ וכוח, להמשיך הלאה, להקים מחדש... והם המשיכו הלאה.
צבי חוסיד נותר בגולה. אביהם
של "האחים אטקין" עלה לארץ והקים משפחה מפוארת של חמישה בנים והוא נפטר
בשנת 2009.
צבי חוסיד כמו גם אביהם של "האחים אטקין" חי וקיים.
הם חיים וקיימים בנו, בכל אחד מאיתנו.
כי מי שעמד מולם ושמע את סיפורם ונחשף אליהם, דמותו הוטבעה בהם. הם חיים וקיימים בנו, כל עוד אנו חיים.
 |
| "האחים אטקין" יושבים יחד במרכז חמושים במשקפיי שמש, להסתיר את העיניים? אך מפאת כבודו של הדובר אינם מרכיבים אותן. |
מפעל ההנצחה של האחים אטקין ראוי להערכה. המשפחה יוצרת בכל פעם מחדש דרכים להנצחת אביהם הפרטיזן. הם כבר ערכו כמה "מסעות שורשים", הקימו מצבה בבית קברות באישור הממשלה הבלארוסית, הציבו פלטקות במקומות רבים. בהחלט מודל הנצחה ראוי להערכה ולחיקוי. מנחם אטקין מרצה בבתי ספר ובמפעלים על סיפורו של אביו, חיים אטקין מצלם ומכניס חומרים לאינטרנט.
מפעלי ההנצחה של משפחת אטקין, וסרטים ברשת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה