ביקרנו במסגד הייחודי של הטטרים המתגוררים בעיר איבייה. וגם למדנו מפי המדריכה שהטטרים במקום מטפחים חקלאות
מתקדמת, מגדלים ירקות בחממות. ביקרנו בכנסיה ושמענו את נגינת האורגן, במיוחד בשבילנו. במרכז העיר, עמדו פעם שלושה בתי כנסת. ליד אחד מהם, שהפסדה החיצונית שלו שופצה ושומרה, נערך טקס של הצמדת שלט שהובא ע"י הקבוצה מהארץ, בשלוש שפות: עברית, רוסית ואנגלית, המציין את היותו בית-כנסת בעבר. כיום בבניין זה מתקיימות פעולות ספורט והוא אינו משמש כבית כנסת. ממרכז העיר יצאנו ב"מצעד החיים" לכיוון אתר ההריגה שאליו הובלו תושבי העיר. צעדנו ברחוב הראשי של העיר, עם תושבי העיר שהצטרפו למצעד, יחד עם ראש העיר. בדרך עברנו דרך טחנת הקמח שהייתה בבעלות משפחתו של עזריאל נבו. היה מאוד מרגש לראות עת הבניין השלם, עומד על תילו. בסמוך לבית הזה. בית בן שתי קומות שהיה בית משפחתו של צחי מלמד. תמרה בורודץ' המלווה והרוח החיה של הטיול, נולדה באיביה וחיה במקום שנים רבות. במשך שנים היא ניהלה את בית-הספר במקום.
לישראל היא עלתה רק ב-1998 וכיום היא מלווה מסעות שורשים של ישראלים לבלארוס. המסע עבר ליד הכנסייה המקום שבו צוו ההולכים להתפשט. והמשיך לעבר היער. המסלול היה ארוך, עד היער. במקום שבו הוצאו להורג תושבי העיר, קיימת היום מצבה. כאן נערך טקס. תמרה הכינה תמונות למען המוזיאון של העיר. בו מסופר הסיפור של הקהילה היהודית. חלק מן התמונות הן תמונות משפחתיות של תמרה עצמה. לאחר הטקס, עזבנו את איביה ויצאנו לאכול ארוחת צהריים-ערב במסעדה כפרית ליד נהר הניימן. במקום כמובן קיבלו את פנינו בנגינת אקורדיון. לאחר הארוחה המשתתפים פצחו בריקודים ומשחקים. היום הזה היה יום מאוד מיוחד ומרתק במסע.
היום השישי 25.06.2011 - איביה
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה