מסע שורשים ועליה לקברי אבות בפינסק ויאנוב 67 שנה לשחרור פינסק מעול הנאצים 70 שנה לפלישת הנאצים לברית המועצות 23-26.06.2011
יום חמישי 23.06.2011
נפרדנו מקבוצת דורות ההמשך במינסק ויצאנו לנסיעה של כ-5 שעות לפינסק. בדרכנו, בסמוך לפינסק, התעכבנו בבית הקברות של העיירה להישין. ליד המצבה לזכר יהודי המקום שנרצחו ע"י הנאצים ערכנו אזכרה. בשארית היום ולאחר התארגנות במלון האוניברסיטאי בפינסק ערכנו סיורים מאורגנים ופרטיים ברחובות הגטו והעיר הישנה של פינסק.
יום ששי - 24.06.2011
אזכרה ליד האנדרטה בדוברובוליה בהשתתפות יו"ר הקהילה היהודית בפינסק מר יוסף ליברמן. בדוברובוליה נרצחו יותר מ-18000 יהודי גטו פינסק במשך 3 ימים 29-30-31 באוקטובר 1942. לאחר אזכרה זו התפצלנו ל-2 קבוצות: קבוצה אחת ערכה אזכרות נוספות בפינסק, ליד שלושת לוחות הזכרון:
בפוסיניץ – מקום הרצחם ביריות של 8000 גברים יהודיים מגיל 16 ועד 60,חודש לאחר כניסת הגרמנים לעיר בתאריך 5 באוגוסט 1941. בבורות מוכנים מראש נרצחו כולם ביריות בידי פלוגת פרשי אס.אס הראשונה. בקוזלקוביץ – כאן הוצאו להורג בתאריך 7 באוגוסט 1941 3000 גברים יהודיים שהצליחו להמלט מהאקציה הראשונה יומיים קודם לכן. ברחוב פושקין – זה היה גבול בית הקברות בקרלין וכאן הוצאו להורג שרידי יהודי פינסק מהגטו הקטן בתאריך 23 בדצמבר 1942 וכאן גם מקום קבורתם של עוד כמה אלפי יהודים שנרצחו במשך שנות הכבוש הנאצי.
קבוצה שניה נסעה ליאנוב, מרחק של כחצי שעה נסיעה, סיירה ברחובות העיירה וקיימה טקס זיכרון. בערב ערכנו יחדיו קבלת שבת וארוחה יהודית "פינסקאית" בבית הכנסת בפינסק המשמש גם כמקום מפגש חברתי.
יום שבת 25.06.2011
יאנוב –הקבוצה כולה נפגשה עם בתה של חסידת אומות העולם ראיסה קוליץ שספרה מזכרונותיה על שעבר על יהודי יאנוב בזמן המלחמה. קיימנו אזכרה ליד לוח הזכרון ביער רוצק מעל גיא ההריגה שבסופה נערכה סעודה צנועה כמנהג המשפחה יוצאת יאנוב לערוך סעודה לאחר האזכרה השנתית לנרצחי העיר. זה היה מחזה סוריאליסטי של ממש: אכילת מציות עם דג מלוח ונקניקים ושתיית וודקה לזכר הנרצחים ולחיי החיים הזוכרים. מוטלה – המשכנו לעיירת הולדתו של נשיאנו הראשון, חיים וייצמן. ביקרנו בבית משפחת וייצמן, הבית בו הוא נולד. לאחרונה המקום נמכר ליזם פרטי שהבטיח לשמר אותו כמוזיאון אך כיום עדיין החדרים מוזנחים עם כרזות בלויות - שרידי פסטיבל מאכלי עמים שנערך במוטלה לפני שנים מספר. בהמשך ביקרנו במוזיאון הפולקלור המקומי ושם גם חיכתה לנו ארוחת מעדנים טיפוסית. לקראת ערב חזרנו לפינסק.
יום ראשון 26.06.2011
נפרדנו מפינסק באזכרה ושירת התקווה ליד מקום הרצחם של 35 קדושי פינסק בשנת 1919 ע"י חיילים פולניים. קבוץ גבת נוסד לזכרם ובאתר הזיכרון לפינסק שוחזרה מצבה עם שמות 35 היהודים שהיתה בפינסק ונעלמה. בשעות הצהריים התאחדנו עם קבוצת דורות ההמשך בדודוטקה.
לסיכום:
נפרדנו מקבוצת דורות ההמשך במינסק ויצאנו לנסיעה של כ-5 שעות לפינסק. בדרכנו, בסמוך לפינסק, התעכבנו בבית הקברות של העיירה להישין. ליד המצבה לזכר יהודי המקום שנרצחו ע"י הנאצים ערכנו אזכרה. בשארית היום ולאחר התארגנות במלון האוניברסיטאי בפינסק ערכנו סיורים מאורגנים ופרטיים ברחובות הגטו והעיר הישנה של פינסק.
יום ששי - 24.06.2011
אזכרה ליד האנדרטה בדוברובוליה בהשתתפות יו"ר הקהילה היהודית בפינסק מר יוסף ליברמן. בדוברובוליה נרצחו יותר מ-18000 יהודי גטו פינסק במשך 3 ימים 29-30-31 באוקטובר 1942. לאחר אזכרה זו התפצלנו ל-2 קבוצות: קבוצה אחת ערכה אזכרות נוספות בפינסק, ליד שלושת לוחות הזכרון:
בפוסיניץ – מקום הרצחם ביריות של 8000 גברים יהודיים מגיל 16 ועד 60,חודש לאחר כניסת הגרמנים לעיר בתאריך 5 באוגוסט 1941. בבורות מוכנים מראש נרצחו כולם ביריות בידי פלוגת פרשי אס.אס הראשונה. בקוזלקוביץ – כאן הוצאו להורג בתאריך 7 באוגוסט 1941 3000 גברים יהודיים שהצליחו להמלט מהאקציה הראשונה יומיים קודם לכן. ברחוב פושקין – זה היה גבול בית הקברות בקרלין וכאן הוצאו להורג שרידי יהודי פינסק מהגטו הקטן בתאריך 23 בדצמבר 1942 וכאן גם מקום קבורתם של עוד כמה אלפי יהודים שנרצחו במשך שנות הכבוש הנאצי.
קבוצה שניה נסעה ליאנוב, מרחק של כחצי שעה נסיעה, סיירה ברחובות העיירה וקיימה טקס זיכרון. בערב ערכנו יחדיו קבלת שבת וארוחה יהודית "פינסקאית" בבית הכנסת בפינסק המשמש גם כמקום מפגש חברתי.
יום שבת 25.06.2011
יאנוב –הקבוצה כולה נפגשה עם בתה של חסידת אומות העולם ראיסה קוליץ שספרה מזכרונותיה על שעבר על יהודי יאנוב בזמן המלחמה. קיימנו אזכרה ליד לוח הזכרון ביער רוצק מעל גיא ההריגה שבסופה נערכה סעודה צנועה כמנהג המשפחה יוצאת יאנוב לערוך סעודה לאחר האזכרה השנתית לנרצחי העיר. זה היה מחזה סוריאליסטי של ממש: אכילת מציות עם דג מלוח ונקניקים ושתיית וודקה לזכר הנרצחים ולחיי החיים הזוכרים. מוטלה – המשכנו לעיירת הולדתו של נשיאנו הראשון, חיים וייצמן. ביקרנו בבית משפחת וייצמן, הבית בו הוא נולד. לאחרונה המקום נמכר ליזם פרטי שהבטיח לשמר אותו כמוזיאון אך כיום עדיין החדרים מוזנחים עם כרזות בלויות - שרידי פסטיבל מאכלי עמים שנערך במוטלה לפני שנים מספר. בהמשך ביקרנו במוזיאון הפולקלור המקומי ושם גם חיכתה לנו ארוחת מעדנים טיפוסית. לקראת ערב חזרנו לפינסק.
יום ראשון 26.06.2011
נפרדנו מפינסק באזכרה ושירת התקווה ליד מקום הרצחם של 35 קדושי פינסק בשנת 1919 ע"י חיילים פולניים. קבוץ גבת נוסד לזכרם ובאתר הזיכרון לפינסק שוחזרה מצבה עם שמות 35 היהודים שהיתה בפינסק ונעלמה. בשעות הצהריים התאחדנו עם קבוצת דורות ההמשך בדודוטקה.
לסיכום:
חווינו סיור שורשים מרגש, ערכנו טקסי זכרון, נפגשנו, למדנו, בכינו ואף צחקנו. שוטטנו ברחובות בחיפוש אחרי העבר והתבוננות בהווה. באנו מוכנים עם כתובות ומידע על בתי המשפחה. חלקם, בעזרתה של ריטה מרגולין, ילידת פינסק,היסטוריונית ביד ושם וחברת הנהלה ואדוארד זלובין, היסטוריון החי בפינסק ואיתו אנו נמצאים בקשרים הדוקים. רבקה בן אברהם נולדה בפינסק ושרדה את השואה ובנה אייל – מצאו – ולא בפעם הראשונה – את הבית בו נולדה, הבית שהוא מצבה למשפחתם הענפה שנספתה בשואה. כך גם אמנון שיפמן ובנו צפריר, תלמה שלה ואחיה משה פלד ואנוכי יהודית דיאמנט העוסקת בחקר המשפחה בפרט ובשואת פינסק בכלל מאז שנת 1993. כולנו מצאנו מקומות הקשורים למשפחותינו, אם לא את הבתים עצמם.
כל השאר, תשעה במספר, היו בני ניצולי פרטיזנים מיאנוב – בני פיינשטיין – שרה קוברסקי, דודי פיינשטיין, דרורית קלר, רבקה לוינגר ובנה נעם (דור שלישי) ובני משפחת חיים רזניק: חנה זינאטי, משה רזניק, אורנה חג'ג' ובתו של אנוך פרוז'נסקי, בלה. אבותיהם, בני העיר יאנוב, היו חברים מנוער שברחו ליער לאחר חיסול הגטו ולחמו כפרטיזנים ואחר כך כלוחמים בצבא האדום. בתי היהודים ביאנוב עלו באש בשריפה הגדולה בגטו. על שטח הגטו נבנו הככר של העיריה ומרכז קהילתי. לא נשאר שריד לחיים היהודיים התוססים שהיו במקום.
רשמה יהודית דיאמנט ליום הזיכרון לקהילת יהודי פינסק שנספתה בשואה י"ח בחשוון תשע"ב
כל השאר, תשעה במספר, היו בני ניצולי פרטיזנים מיאנוב – בני פיינשטיין – שרה קוברסקי, דודי פיינשטיין, דרורית קלר, רבקה לוינגר ובנה נעם (דור שלישי) ובני משפחת חיים רזניק: חנה זינאטי, משה רזניק, אורנה חג'ג' ובתו של אנוך פרוז'נסקי, בלה. אבותיהם, בני העיר יאנוב, היו חברים מנוער שברחו ליער לאחר חיסול הגטו ולחמו כפרטיזנים ואחר כך כלוחמים בצבא האדום. בתי היהודים ביאנוב עלו באש בשריפה הגדולה בגטו. על שטח הגטו נבנו הככר של העיריה ומרכז קהילתי. לא נשאר שריד לחיים היהודיים התוססים שהיו במקום.
רשמה יהודית דיאמנט ליום הזיכרון לקהילת יהודי פינסק שנספתה בשואה י"ח בחשוון תשע"ב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה