אל הפרטיזנים של יערות נארוץ' וסיפורה של בלה שוטן על הוריה
בבוקר קצת מנוחה אחרי כמה ימים קשים. יצאנו מן הצימרים בשעה יותר מאוחרת מהרגיל לכיוון יערות נארוץ' בעקבות בני משפחתה של בלה שוטן. ביקרנו באנדרטה שהציבו לזכר 120 יהודי קובילניק שנרצחו ביער. גם שם
הבנים אמרו קדיש. לבסוף הגענו לאנדרטה מרשימה. אנדרטת הפרטיזנים של יערות נארוץ', כאן סיפרה בלה שוטן את הסיפור של בני משפחתה אמה חנה שפרן (פוזנר) אניה , אביה יעקב שפרן יאשה , וסבה, אבי אמה, מרדכי פוזנר . (בני משפחתה מופיעים ברשימת הלוחמים הפרטיזנים באתר הפרטיזנים). האנדרטה מתנשאת לגובה ונראית למרחקים. ביערות נארוץ' נלחמו עוד פרטיזנים. ביניהם גם משורר האידיש אברהם סוצקבר שנולד בעיירה סמורגון שבבלארוס, הוא חולץ מן היער במטוס קל למוסקבה. באנדרטה עצמה מונצחות הבריגדות שלחמו בקרב הפרטיזנים בבלארוס. בישראל קיימות אנדרטאות לזכר הפרטיזנים ואליהן מגיעים תלמידים. לאתר בנארוץ' הגיעה קבוצת תלמידים עם מלווים מבוגרים ותמרה מצאה הזדמנות לתת להם שיעור בחינוך. היא שאלה את הילדים בני כמה הם. רובם בני 11-12, לידם ישבה לידיה, תמרה שאלה את לידיה בת כמה הייתה כשברחה ליער. ולידיה אמרה שהייתה צעירה מן הילדים שיושבים לצידה. כאן סיפרה תמרה לילדים את סיפור הבריחה של לידיה ליער ושוחחה עימם. תמרה המלווה שלנו, הייתה
מנהלת בית-ספר באיוויה. המקום שאליו נגיע ביום השישי. מיערות נארוץ' יצאנו לכיוון העיר לידה. בדרך ללידה עברנו בוולוז'ין עיר שבה הייתה גם ישיבה שבה למד ח.נ.ביאליק - ישיבת וולוז'ין. הבניין של הישיבה עדיין עומד על תילו. יום שישי בערב, ציפתה לנו ארוחה משותפת עם אנשי הקהילה היהודית בלידה. במלון נפגשנו שוב עם חברי קבוצת ביילסקי שחזרו אלינו לאחר יומיים ויחד סעדנו עם חברי הקהילה. בזמן הארוחה נערכה הופעה של להקת השלום מן הקהילה היהודית בלידה. נערות וילדות חמודות שרו שירים עבריים ושבו את לבנו.
הבנים אמרו קדיש. לבסוף הגענו לאנדרטה מרשימה. אנדרטת הפרטיזנים של יערות נארוץ', כאן סיפרה בלה שוטן את הסיפור של בני משפחתה אמה חנה שפרן (פוזנר) אניה , אביה יעקב שפרן יאשה , וסבה, אבי אמה, מרדכי פוזנר . (בני משפחתה מופיעים ברשימת הלוחמים הפרטיזנים באתר הפרטיזנים). האנדרטה מתנשאת לגובה ונראית למרחקים. ביערות נארוץ' נלחמו עוד פרטיזנים. ביניהם גם משורר האידיש אברהם סוצקבר שנולד בעיירה סמורגון שבבלארוס, הוא חולץ מן היער במטוס קל למוסקבה. באנדרטה עצמה מונצחות הבריגדות שלחמו בקרב הפרטיזנים בבלארוס. בישראל קיימות אנדרטאות לזכר הפרטיזנים ואליהן מגיעים תלמידים. לאתר בנארוץ' הגיעה קבוצת תלמידים עם מלווים מבוגרים ותמרה מצאה הזדמנות לתת להם שיעור בחינוך. היא שאלה את הילדים בני כמה הם. רובם בני 11-12, לידם ישבה לידיה, תמרה שאלה את לידיה בת כמה הייתה כשברחה ליער. ולידיה אמרה שהייתה צעירה מן הילדים שיושבים לצידה. כאן סיפרה תמרה לילדים את סיפור הבריחה של לידיה ליער ושוחחה עימם. תמרה המלווה שלנו, הייתה
מנהלת בית-ספר באיוויה. המקום שאליו נגיע ביום השישי. מיערות נארוץ' יצאנו לכיוון העיר לידה. בדרך ללידה עברנו בוולוז'ין עיר שבה הייתה גם ישיבה שבה למד ח.נ.ביאליק - ישיבת וולוז'ין. הבניין של הישיבה עדיין עומד על תילו. יום שישי בערב, ציפתה לנו ארוחה משותפת עם אנשי הקהילה היהודית בלידה. במלון נפגשנו שוב עם חברי קבוצת ביילסקי שחזרו אלינו לאחר יומיים ויחד סעדנו עם חברי הקהילה. בזמן הארוחה נערכה הופעה של להקת השלום מן הקהילה היהודית בלידה. נערות וילדות חמודות שרו שירים עבריים ושבו את לבנו. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה