היום השישי 25.06.2011 - איביה

ביום השישי 25.06.2011 – יצאנו מלידה לכיוון איביה, בעיר זו חיו בני משפחות של 12 איש מחברי המשלחת (משפחות עזריאל נבו, תמרה בורודץ' וצחי מלמד). ביקרנו כאן במוזיאון תרבויות העמים. את פנינו קיבלו באופן רשמי, ומוסיה גרוסמן אחת מהמשתתפות במסע, שמוצאה מאיביה התקבלה בהתרגשות בלחם המקומי. מצאנו כאן תערוכה מפתיעה ביותר: "גאוות האומה –Pride of the Nation כל היהודים המפורסמים שמוצאם מבלארוס תערוכה נודדת משותפת לבלארוס ולישראל שמציינת את פועלם של האישים הללו. על הלוחות מצאנו את האנשים שמוכרים לכולנו: שמעון פרס, מנחם בגין, יצחק שמיר, זלמן שז"ר, חיים וייצמן, אברהם אבן-שושן, דוד שמעוני, חיים סוטין, חנה רובינא, מארק שאגאל, מנדלי מוכר ספרים, אבא אחימאיר, יצחק טבנקין, רבי שניאור זלמן, אליעזר בן-יהודה, מנחם אוסישקין, ברל כצנלסון, ה"חפץ חיים" . אם תרשו לי נימה אישית, בתערוכה זו הופיעה גם התמונה של הסבא שלי, שמואל גרעין-כל, עם ברל כצנלסון בגדודים העבריים. ואני שכל-כך מיהרתי לצלם את כל הפוסטרים בתערוכה לא ראיתי זאת. כשהגעתי הביתה גיליתי את התמונה תוך כדי עיבוד התמונות.

ביקרנו במסגד הייחודי של הטטרים המתגוררים בעיר איבייה. וגם למדנו מפי המדריכה שהטטרים במקום מטפחים חקלאות מתקדמת, מגדלים ירקות בחממות. ביקרנו בכנסיה ושמענו את נגינת האורגן, במיוחד בשבילנו. במרכז העיר, עמדו פעם שלושה בתי כנסת. ליד אחד מהם, שהפסדה החיצונית שלו שופצה ושומרה, נערך טקס של הצמדת שלט שהובא ע"י הקבוצה מהארץ, בשלוש שפות: עברית, רוסית ואנגלית, המציין את היותו בית-כנסת בעבר. כיום בבניין זה מתקיימות פעולות ספורט והוא אינו משמש כבית כנסת. ממרכז העיר יצאנו ב"מצעד החיים" לכיוון אתר ההריגה שאליו הובלו תושבי העיר. צעדנו ברחוב הראשי של העיר, עם תושבי העיר שהצטרפו למצעד, יחד עם ראש העיר. בדרך עברנו דרך טחנת הקמח שהייתה בבעלות משפחתו של עזריאל נבו. היה מאוד מרגש לראות עת הבניין השלם, עומד על תילו. בסמוך לבית הזה. בית בן שתי קומות שהיה בית משפחתו של צחי מלמד. תמרה בורודץ' המלווה והרוח החיה של הטיול, נולדה באיביה וחיה במקום שנים רבות. במשך שנים היא ניהלה את בית-הספר במקום. לישראל היא עלתה רק ב-1998 וכיום היא מלווה מסעות שורשים של ישראלים לבלארוס. המסע עבר ליד הכנסייה המקום שבו צוו ההולכים להתפשט. והמשיך לעבר היער. המסלול היה ארוך, עד היער. במקום שבו הוצאו להורג תושבי העיר, קיימת היום מצבה. כאן נערך טקס. תמרה הכינה תמונות למען המוזיאון של העיר. בו מסופר הסיפור של הקהילה היהודית. חלק מן התמונות הן תמונות משפחתיות של תמרה עצמה. לאחר הטקס, עזבנו את איביה ויצאנו לאכול ארוחת צהריים-ערב במסעדה כפרית ליד נהר הניימן. במקום כמובן קיבלו את פנינו בנגינת אקורדיון. לאחר הארוחה המשתתפים פצחו בריקודים ומשחקים. היום הזה היה יום מאוד מיוחד ומרתק במסע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה